מה השוני העיקרי בדוחות כאשר יש הערת עסק חי; איך זה שהנהלת אורכית מדגישה כי יש ספקות משמעותיים בקשר לעתיד החברה , ואין הערת עסק חי בדוחות; לאיזה תקופה יש להתייחס כשבוחנים את הערת העסק החי 
אורכית בשיאה לפני שש שנים היתה שווה 500 מיליון דולר. אם הייתם שואלים אז, אנליסטים מה יהיה השווי שלה בעוד כמה שנים, הייתם מקבלים תשובות רבות ומגוונות, רובן אופטימיות המבטאות את ההצלחה של שחקנית ציוד התקשורת בשוק היפני (אצל KDDI ); אולי (ממש לא בטוח) היו גם כאלה  שהיו נותנים לה שווי נמוך מחצי מיליארד. אבל, אף אחד לא היה מעריך שהיא תהפוך לחברה גוססת.
היום היא שווה פחות מ=5 מיליון דולר – 99% מהערך נמחק – ממחיר שנושק ל=30 דולר, היא ירדה בהתמדה לעשרים ומשהו אגרות. לא נעים, אבל ככה זה כשההפסד המצטבר על פני השנים (יתרת ההפסד) מסתכם נכון לסוף הרבעון השני ב=368 מיליון דולר ויוצר גירעון בהון של 8.7 מיליון דולר; ככה זה שההכנסות לא מתרוממות – 3.6 מיליון דולר ברבעון השני, לעומת 5 מיליון דולר ברבעון המקביל ו=3.3 מיליון ברבעון הקודם; ככה זה שלמרות התייעלות (פיטורי עובדים) אחת לכמה חודשים, ההוצאות עדיין גבוהות מההכנסות – ההפסד התפעולי  ברבעון השני הסתכם ב=2.4 מיליון דולר, בדומה לרבעון הראשון, ולעומת 4 מיליון דולר ברבעון המקביל ב=2011.

במקביל להפסדים, אורכית שורפת מזומנים, ועדיין בסוף הרבעון השני יש לה קרוב ל=19 מיליון דולר במזומן (מתוכם כ=9 מיליון דולר מזומנים מוגבלים בשימוש/ מזומנים המיועדים למטרות ספציפיות). אלא שמול המזומנים האלו יש אגרות חוב (משתי סדרות – א', וב') בהיקף של כ=29 מיליון דולר, ומכאן שבנטו יש לחברה (נכון לסוף הרבעון השני) חוב פיננסי נטו של 10 מיליון דולר.

פירעונות האג"ח לצד שריפת המוזמנים השוטפת, מחסלים את הקופה, ובאורכית הבינו שצריך לעשות משהו. מה עושים? מציעים למחזיקי החוב הצעה שנראית מפתה – אפשרות להמיר את החוב למניות לפי מחיר המרה מופחת.  בדרך הזו, האטרקטיביות שבהמרה למניות עולה (יחס המרה מופחת המבטא רווח למחליפים חוב בהון), החברה לא צריכה לשלם את החוב שהופך בעצם לאקוויטי וכך מתחזק ההון העצמי של החברה, כשהאיום על קיומה נדחה למשך תקופה מסוימת. השיפור בהון העצמי במהלך כזה מגיע משני כיוונים -  ראשית, ההון גדל מכיוון  שהחוב ירד (מוחלף למניות); אם למשל יש חוב של 10 מיליון דולר שמוחלף למניות בערך זהה, אז חשבונאית  מוחקים את החוב ורושמים הון עצמי בערך של 10 מיליון דולר.  ההון גדל גם מכיוון שלמרות שיפור התנאים (שיפור יחס ההמרה למניות) הערך של אגרות החוב בשוק נמוך מהערך בספרים (הערך המתואם), כך שמחיקת האג"ח שהוחלפו, משמעה מחיקת חוב בערך גבוה (הערך בספרים) בערך  נמוך יותר (ערך השוק) – אם נניח שהחוב של 10 מיליון דולר הוא הסכום בשוק ובפועל החוב בספרים הוא 30 מיליון דולר, אז מחיקת החוב המתואם, תביא לרווח בגובה של 20 מיליון דולר (רוכשים חוב שרשום ב-30 מיליון דולר בתמורה ל=10 מיליון דולר) 

הרעיון הזה, נשמע פשוט וטוב, אבל, הוא יכול להצליח רק אם מחזיקי החוב מאמינים בחברה, בשיפור בתוצאות, ויש להם אפסייד מהמהלך. מחזיקי החוב באורכית העדיפו שלא להמיר את האג"ח למניות, גם בגלל שכדאיות ההמרה למניות, נעלמה, בעקבות המשך ההידרדרות במניית אורכית.  הרוב בחרו בהצעה השנייה – שינוי בתנאי החוב.    
ועל רקע ההמרה הנמוכה, מדגישה הנהלת אורכית בדוח החצי שנתי – "החברה סבורה כי בהתבסס על הנסיבות שצוינו לעיל, קיים ספק באשר ליכולתה של החברה להמשיך לפעול כעסק חי. החברה ממשיכה לבחון חלופות מימון שונות באמצעות גיוס כספים בשוקי ההון הציבוריים והפרטיים. לאור היקף ההמרה הנמוך של האג"ח למניות רגילות על פי ההסדר, אין ביטחון שהחברה תוכל לגייס הון נוסף. החברה עשויה לשקול גם אמצעים אחרים לצמצום ההוצאות או לגיוס כספים נוספים, כגון קיצוץ נוסף בעלויות השוטפות או מכירה או רישוי של חלק מהקניין הרוחני של החברה. הדוחות הכספיים המאוחדים של החברה לשנה שהסתיימה ב-31 בדצמבר,2011 ולתקופה של שישה חודשים שהסתיימה ב-30 ביוני, 2012 הוכנו בהנחה שהחברה תמשיך להתקיים כעסק חי, ואינם כוללים התאמות כלשהן העשויות להתחייב עם התבררות האי-ודאויות ביחס ליכולת החברה לפדות את יתרת סכום הקרן של האג"ח מסדרות א' ו-ב'".
במילים פשוטות – לא ברור שהחברה תמשיך לשרוד, לא בטוח שהיא תהיה עסק חי, וזה מתחבר לעניין חשבונאי חשוב – הערת העסק החי. כאשר רואי החשבון המבקרים את הדוחות מעריכים שהחברה לא תשרוד את הטווח הבינוני (כבר התייחסות לפרק הזמן) הם מצמידים לחוות דעת הביקורת שלהם הערת עסק חי, ובה הם מפנים לביאור שמפרט את הבעיות/ קשיים הפיננסים.  פרק הזמן המקובל למבחן העסק החי היה שנה מיום המאזן, כלומר אם בטווח של השנה הקרובה הכל בסדר, אין הערת עסק חי ואם מנגד יש ספקות משמעותיים בקשר ליכולת החברה לשרוד את השנה הקרובה אזי מצמידים הערת עסק חי.  עם זאת, רשות ניירות ערך האריכה, במקרים מסוימים,  את תקופת ההתייחסות של הערת עסק החי. רשות ניירות ערך דורשת, במקרים מסוימים פרסום של דוח מזומנים חזוי לשנתיים , כך שרואי החשבון צריכים להעריך את יכולת החברה לשרוד את השנתיים הקרובות ואם יש ספקות משמעותיים  לגבי יכולת זו בתקופה זו, הם מצמידים הערת עסק חי, מסבירים בביאור את הקשיים הפיננסים, הניסיונות והדרכים להתמודד מול קשיים אלו, וכן מציגים את הדוחות בהתאם, כאשר במקרים רבים ההתחייבויות הלא שוטפות הופכות לשוטפות (המלווים יכולים לדרוש את החוב מיידית באם יש הערת עסק חי). 
לדוח של אורכית מצורפת (בסקירת מנהלים), מעין הערה של המנהלים על מצבה של החברה. אבל, אין חוות דעת רו"ח עם הערת עסק חי; אין סיווג שונה של ההתחייבויות הלא שוטפות (אגרות החוב).  הסיבה לכך היא שהערת עסק חי נבדקת ביחס ליום המאזן, וביום זה, היתה אורכית בסוג של הסדר מול מחזיקי האג"ח, שעשוי היה לשפר את מצבה משמעותית (וזה לא קרה); רק כמה חודשים לאחר מכן, עם עריכת הדוח (כשכבר ידעו שההסדר לא תרם משמעותית ליכולת החברה לשרוד) כבר יש ספקות משמעותיים.