מה הם מיסים נדחים? איך הם יושפעו מעליית מס חברות? ואיך הבנקים יושפעו מהעלאת המס?   
עוד לא ברור סופית לכמה, אבל ברור שמס החברות יעלה – זה התחיל בהצעה להעלות את המס ב-1% ל-26%, זה נמשך בהעלאה נוספת של 0.5% רגע לפני אישור הממשלה  ל-26.5%, ועכשיו מדברים על הסכמה להעלותו ל-27%.  ההשפעה של העלאת מס החברות , על המיסים השוטפים של הפירמות (מרגע יישמו – 2014) היא ברורה – הפירמות ישלמו יותר, ויישאר להם פחות בשורה התחתונה.

כמה פחות?  זה כבר תלוי בתכנוני מיסוי, בשיעורי מס ספציפיים לחברות מסוימות, אבל בחישוב גס אם נשאר לפירמה בעבר 75% מהרווח לפני מס (מס של 25%), הרי שעכשיו יישאר לה  בשורה התחתונה 73% (מס בשיעור 27%, בהנחה שזה מה שיקבע בסוף), והמשמעות היא ירידה של כ-2.7% ברווח. הירידה ברווח משפיעה באופן ישיר גם על שווי החברות, ובהתאמה, במידה ומדובר על חברות נסחרות, גם על מחירם בבורסה. באופן גס ניתן לומר שהירידה ברווח מתגלגלת לירידה דומה במחיר המניות.
העלייה במיסים השוטפים (מס בגין השנה השוטפת) היא לא ההשפעה היחידה של העלאת שיעור המס על סעיפי המס בדוחות. הוצאות המיסים של החברות מורכבות בעיקר ממיסים השוטפים, אך גם ממיסים נדחים – הוצאות (או הכנסות מיסים נדחים) שנובעות משינוי בהתחייבות עתידית למס או שינוי בנכס מס.
הפירמות רושמות באופן שוטף התחייבות מס עתידית, לדוגמה – אם יש רווחי שערוך על נכס אזי בהתאמה יש ליצור מול הרווח העתידי הזה, התחייבות עתידית למס (מיסים נדחים). ההתחייבות הזו רשומה בספרים בלבד, היא לא מועברת לרשויות המס, אלא בעת המימוש. ההתחייבות הזו מתעדכנת באופן שוטף בספרים באם רווח השערוך השתנה – עלייה ברווח, משמע עלייה בהתחייבות מיסים נדחים, ומנגד, אם יש ירידה בערך הנכס, סעיף המיסים הנדחים במאזן יורד.

באופן דומה, נוצרים במאזן גם נכסי מיסים נדחים, רק שהפעם הכיוון הוא הפוך – זו לא התחייבות עתידית לתשלום מיסים, אלא זה בעיקר הוצאה עודפת על מיסים בהווה ובעבר שיוצרת זכות לשלם פחות מס בעתיד. לדוגמה – נניח שחברה רשמה הפרשה לפיצויים בגין העובדים, אך במישור המיסוי מס הכנסה אינו מכיר בסעיף זה כהוצאה. החברה תעביר מס שוטף למס הכנסה שאינו לוקח בחשבון את ההוצאה/ הפרשה בגין העובדים. כלומר, היא מעין תשלם יותר מדי ביחס לחשבונאות (ביחס לספרים), והתשלום העודף הזה מתבטא כנכנס מס בספרים.  מתישהו בהמשך ההוצאה הזו תוכר לצרכי מס ואז התשלום למס הכנסה יהיה נמוך ביחס למיסים בספרים (בחשבונאות), ואז הנכס הזה בעצם יעלם. בקיצור, העולם של המיסים הנדחים מבטא התחייבויות עתידיות למס או ההיפך –  זיכויים עתידים מול מס הכנסה, אבל מדובר ברישומים, אין כאן העברות כספים אלא יצירת התחייבויות ונכסים כתוצאה מפער שקיים בין ההתחשבנות מול רשויות המס  ובין הספרים.

המיסים הנדחים הנרשמים בספרים, תלויים בעיתוי המימוש ובכוונת השימוש בנכס, ונחזור לדוגמא הראשונה – כאשר יש רווח השערוך רושמים את ההתחייבות העתידית למס (מס נדחה) לפי שיעור המס הצפוי בעת המימוש או שיעור המס השוטף, וזו בחירה קריטית -  אם החברה סבורה שהיא תממש את הנכס בעתיד היא תפעיל לצורך חישוב המס את שיעור המס על רווחי הון (שיעור מס של 25%), ואם היא לא מתכוונת לממשו היא תתיישר לשיעור מס חברות שכן היא אמרוה מעין לממש אותו באופן שוטף דרך הפחת (הוצאה שוטפת).
ובמספרים  אם הרווח הצפוי הוא 100 מיליון שקל ושיעור המס הוא 25%, אזי ההתחייבות למס נדחה תהיה 25 מיליון שקל, שמשמעותה – החברה חיבת למס הכנסה 25 מיליון שקל. כאשר שיעור המס עולה ל=27% ההתחייבות בהתאמה עולה ל-27 מיליון שקל. מכאן שאם וכאשר מס חברות יעלה ל=27%,  יהיו חברות (אלו שמיישמות/מפעילות את מס החברות)  שיגדילו את ההתחייבות למיסים נדחים ובמקביל ירשמו הוצאה למס.  אבל, אם מדובר בחברות שמתייחסות למימוש עתידי ובהתאמה מתיישרות למס על רווחי הון, אז הרי שכל עוד לא השתנה מס רווחי הון, לא צפוי להיות שינוי משמעותי במיסים הנדחים.

וזה עובד כמובן הפוך, במידה ולפירמה יש נכסי מס נדחה. במצב כזה, הנכסים שלה שחושבו בהינתן שיעור מס של 25%, צפויים לעלות ולבטא שיעור מס של 27%, ועלייה בנכסים משמעה הכנסות/רווח   בדוח רווח והפסד.  
ועל איזו חברות זה ישפיע?
כבר היינו בסרט כזה, בסוף שנת 2011. אז, כחלק מיישום המלצות וועדת טרכטנברג  נקבע שמס החברות יעמוד על 25% (במקום כוונה להפחיתו ל=23%). במקביל, בוטל מתווה הפחתת מס החברות. להעלאה היתה, במקרים רבים, דרמטית, ולא רק בגלל המיסים השוטפים, אלא בעיקר בגלל עדכון המיסים הנדחים -  בשנה שבה היה השינוי במס, נרשמים גם כל ההתאמות במיסים הנדחים כהוצאה (או הכנסה).
החברות שנפגעו מכך בצורה המשמעותית ביותר היו חברות הנדל"ן המניב (על כל תתי התחומים בו). החברות האלו מחזיקות בנדל"ן מניב בהיקף משמעותי, ובאופן שוטף הן משערכות את הנכסים; על פני השנים נוצרו בעיקר שערוכים כלפי מעלה , ובחלק גדול מהמקרים שערוכי עתק. מול רווחי השערוך האלו, נרשמה התחייבות למיסים נדחים, וברגע ששיעור המס הצפוי בעת המימוש של הנכס עולה, אזי כאמור ההתחייבות עולה.
קבוצת עזריאלי רשמה בשנת 2011 כתוצאה מעדכון שיעורי המס, הוצאות מיסים נדחים בסכום העולה על 600 מיליון שקל. לא ברור איך השינוי הפעם ישפיע עליה ועל חברות הנדל"ן מניב האחרות  בעיקר בגלל שבשנה האחרונה רוב החברות נדל"ן מניב מיישמות את רישום המיסים הנדחים בהתאם לעיקרון המימוש ובהתאמה לפי המס על רווחי ההון. מעבר לכך, צריך לזכור שההשפעה אז היתה דרמטית יותר מעכשיו (היא כללה את עצירת מתווה הפחתת המס). 
מנגד, יש פירמות שירוויחו מעליית המס (לפחות בהיבט המיסים הנדחים). לבנקים יש נכס מס נדחה שחלקו הגדול מיוחס להפרשות שונות, ביניהן הפרשות לפיצויים. הנכס מס הזה יגדל במקביל לעליית שיעור המס, משמע החברות האלו  תדווחנה על הכנסות מיסים נדחים (הקטנת הוצאות המס בכלל).
בשנת 2011, במקביל לעליית המס הקודמת, דיווח בנק הפועלים על הכנסות מיסים נדחים בסך העולה על 170 מיליון שקל (בעיקר מול הפרשות לאשראי והפרשות לפיצויים). נראה שגם הפעם ייהנה הבנק מהכנסות מיסים, אבל ההיקף קשה לכימות.