איך הופכים רווח לתזרים? איך העונתיות משפיעה על התזרים? והאם המימון והפחת נרשמים בתזרים?

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת אמור לבטא את יכולת החברה לייצר מזומנים מהעסקים שלה. התזרים משקלל את כל התקבולים (מהלקוחות) ואת כל התשלומים (לספקים, עובדים ועוד) וכך נוצרת השורה המסכמת – מזומנים שיוצרו (או שנצרכו) בתקופת הדיווח.
בפועל, השיטה החשבונאית לייצר תזרים המזומנים מפעילות  (לצד שני דוחות תזרים נוספים -  תזרים מזומנים מפעילות השקעה ומפעילות מימון) היא עקיפה -  לא בודקים וסוכמים את התקבולים והתשלומים שקשורים לפעילות עצמה, אלא יוצאים מדוח רווח והפסד (משורת הרווח) ועורכים עליה התאמות כדי להפוך אותה  לתזרים.
הרווח בדרך לתזרים, עובר התאמות רבות ומגוונות.  הרווח, הוא התוצאה של הפעילות בהסתמך על בסיס צבירה – כלומר, צוברים את העסקאות שנעשו במהלך התקופה, גם אם הן לא שולמו (ללא קשר למועד התשלום), אם לדוגמה היתה עסקת מכירה במרץ והתקבול יגיע רק ביוני, עסקת המכירה מופיעה בדוח רווח והפסד, היא לא תקבל ביטוי בדוח תזרים המזומנים. עסקת המכירה הזו, תתגלגל בדוח רווח והפסד (יירשמו במקביל גם ההוצאות בגין העסקה) עד לשורת הרווח.  ההבדל העקרוני הזה בין הרווח לתזרים (בסיס צבירה/ עסקאות לעומת בסיס מזומן) יוצר התאמות מסוגים שונים בדרך מהרווח לתזרים.
קודם כל,  יש , כפי שעולה מהדוגמה, להתעלם מעסקאות שנעשו ועדיין לא שולמו – אותה עסקת מכירה שהושלמה במרץ, לא אמורה להתבטא בתזרים, ולכן יש לנטרל אותה בדרך מהרווח לתזרים. איך עושים את זה? דרך סעיף הלקוחות. אותו לקוח שרכש במרץ ומשלם ביוני, נרשם במאזן של הפירמה ביתרת הלקוחות; העסקה הזו מגדילה את היקף יתרת הלקוחות (שזה נכס של החברה – חייבים לה כספים), והגידול בחוב/ ביתרה  מבטא מכירות שלא במזומן. בתזרים מזומנים, יש לנטרל מכירות שלא במזומן, והשיטה (העקיפה) היא לטפל בשינוי ביתרת הלקוחות, כשלמעשה, כאשר מפחיתים את הגידול ביתרת הלקוחות מהרווח אזי מנטרלים את המכירות שלא במזומן, ובהנחה שאין עסקאות/ מהלכים נוספים בפירמה, מקבלים את תזרים המזומנים מפעילות שוטפת. 
ואפשר גם להבין את זה מזווית אחרת – ברגע שחוב הלקוחות גדל, משמע שהחברה מימנה את זה, והמימון הזה מתבטא במינוס בתזרים, ולכן יש להוריד את הגידול ביתרת הלקוחות.

זה פועל כמובן הפוך – אם יתרת הלקוחות קטנה מתקופה לתקופה, אזי יש להוסיף את הקיטון לרווח בדרך לתזרים (התזרים יהיה טוב יותר מהרווח).
אותו סוג של טיפול (בסעיף הלקוחות) נעשה גם בסעיפי ההון החוזר התפעולי הנוספים לרבות מלאי וספקים, כאשר את הגידול במלאי מפחיתים בדוח תזרים מזומנים מפעילות שוטפת (וההיפך – כאשר המלאי קטן, יש להוסיף את ההפרש לרווח כדי לקבל תזרים מזומנים מפעילות שוטפת) ואת הגידול בספקים יש להוסיף בהתאמות מהרווח לתזרים (קיטון בספקים מופחת בהתאמות).
הגידול בספקים הוא ההסבר, כפי שהוצג בשבוע שעבר, לתזרים מזומנים החזק מפעילות שוטפת של אלון ריבוע כחול. אלון, הציגה ברבעון הראשון, לצד הפסד של 34 מיליון שקל, והרעה בפעילות התפעולית, תזרים  מפעילות שוטפת מכובד של 309 מיליון שקל. הפער הגדול בין הרווח לתזרים נובע  מכך שיתרת הספקים  גדלה ב-483 מיליון שקל וזה מתחבר למסר שהנהלת החברה העבירה, עם פרסום התוצאות שברבעון ניתן דגש על שיפור בתזרים המזומנים מפעילות שוטפת,  וננקטו  ממהלכים לשיפור בהון החוזר. כאשר יתרת הספקים גדלה ב=483 מיליון שקל, אז המשמעות היא שלא צריך לממנם/ השתחררו 483 מיליון שקל שמיד מתבטאים בתזרים התפעולי.

אבל, כאשר מתאמים את היתרות של ההון החוזר התפעולי – לקוחות, מלאי, ספקים, חשוב לבדוק עונתיות, ולראות אם היתרות מייצגות, כלומר שאין ירידה או עלייה דרמטית בסעיפים האלו; אחרת, השינויים שמתבטאים כאמור בתזרים  לא באמת מבטאים תזרים תפעולי מייצג. אם נניח שקיימת עונתיות בקניות ובתשלומים לספקים, באופן כזה שברבעון הראשון יש תשלומים בהיקף נמוך מיתר הרבעונים (וזה יכול להיות מסיבות שונות לרבות עיתוי חג הפסח), אז הירידה ביתרת הספקים, לא מייצגת, וברבעונים הבאים, זה עלול להתהפך.
במקרה של אלון ריבוע כחול, אם תחזרו לדוחות העבר תראו שגם ברבעון הראשון של 2012 יש עלייה ענקית ביתרת הספקים – 557 מיליון שקל (וגם ברבעון הראשון של 2011), כך שנראה שזה חלק מאופי העסקים שלה. מנגד, ברבעון האחרון יש ירידה דרמטית בסעיף הספקים, משמע – תשלום משמעותי לספקים שמעין מקלקל את התזרים מפעילות שוטפת ברבעון האחרון.
ומכאן, שנכון שהתזרים מזומנים מפעילות שוטפת של אלון ריבוע כחול ברבעון הראשון הוא חזק מאוד, אבל השאלה הגדולה מה יהיה בהמשך, ולא ברור שהעלייה ביתרת הספקים היא לא עונתית. על כל פנים, ברור שהחברה עבדה מאוד על שיפור ההון החוזר (גבייה מלקוחות, ירידת מלאי), כי הפעם (ברבעון הראשון של 2013) הפער בין התזרים מפעילות שוטפת לרווח (הפסד) הוא גדול במיוחד.
מעבר להון החוזר שמשפיע על התזרים, חשוב להזכיר גם את הפחת והמימון שבחברות רבות הם סעיפים כבדים. הפחת, הוא הוצאה על נכס/ רכוש קבוע שנרכש בעבר, אבל היא לא מבטאת יציאה של מזומנים, כלומר היא לא אמורה להתבטא בתזרים ולכן יש לנטרל אותה מהתזרים.  זה יוצר במקרים רבים תזרים טוב משמעותית מהרווח. באלון ריבוע כחול יש פחת של קרוב ל=70 מיליון שקל ברבעון שמסביר חלק מהפער בין הרווח לתזרים.

חשוב להזכיר שאם החברות צריכות להשקיע ברכוש קבוע/ ציוד כדי לשמר את יכולתן להפיק הכנסות, אזי, התבוננות והתייחסות רק לתזרים מזומנים החשבונאי מפעילות שוטפת, לא באמת מבטאת את יכולת החברה לייצר מזומנים, כי יש להתייחס להשקעות השוטפות ברכוש קבוע וציוד. השקעות אלו נרשמות חשבונאית בדוח תזרים מזומנים מפעילות השקעה והתייחסות אליהן תספק קירוב לתזרים החופשי שהחברה מייצרת. 
התאמה חשובה וגדולה נוספת (במקרים רבים) היא התאמת המימון, וכאן יש שתי גישות. הוצאות המימון הן הוצאה בדוח רווח והפסד, אבל בדוח תזרים מזומנים צריך לתת ביטוי לתשלומי הריבית, והשאלה איפה? בדוח תזרים מזומנים מפעילות שוטפת, או בדוח תזרים מזומנים מפעילות מימון, ובכן, זו שאלה פתוחה, ושתי האפשרויות האלו מיושמות, רק שבאם התשלומים לריבית לא מבוטאים בדוח תזרים מזומנים מפעילות שוטפת, זה מסביר חלק מהפער בין הרווח לתזרים, וזה גם המקרה באלון ריבוע כחול – ברבעון הראשון של 2013 לא נרשמו בתזרים מפעילות  כ=56 מיליון שקל של תשלומי ריבית, כך שנקודת הפתיחה של התזרים מלכתחילה גבוה משמעותית מהרווח.