דלק רכב הרוויחה ב-2012 כ-306 מיליון שקל, בהשוואה לרווח של 126 מיליון שקל בשנת 2011. אבל, השורה התחתונה לא מבטאת את מצב העסק – בהיבט התפעולי חלה דווקא הרעה ב=2012  לעומת 2011 – ירידה של 15% ברווח התפעולי לסך של 204 מיליון שקל.

איך זה שהשורה התחתונה השתפרה בעוד שהשורה התפעולית הורעה? התשובה נמצאת בסעיפי המימון – דלק רכב שמייבאת את מזדה, פורד ו-BMW, רשמה הכנסות מימון של 103 מיליון שקל ב=2012 בעוד שב=2011 היו לה הוצאות מימון של 194 מיליון שקל.  ההבדל בסעיף המימון נוצר בעיקר ברבעון הרביעי של 2012 והוא מיוחס לירידה במטבע היפני – רוב התחייבויותיה של החברה נקובות בין היפני (בעיקר חובות לספקים על רכישות רכבי המזדה שמהווים את עיקר פעילות החברה) והירידה בין הקטינה בהתאמה את ההתחייבויות האלו ויצרה רווחי מימון.

הזקיפה של הפרשי השער למימון היא לא טריוויאלית. אחרי הכל, מדובר על רכישות של רכבים שמהווים את המלאי של החברה ובהמשך (ברגע שהם נמכרות) את עלות המכר של החברה; ואם כך – אז מדוע לא לעדכן את עלות המכר בהפרשי השער ובהתאמה להפחיתם כאשר  חלה ירידה בערך ההתחייבות לספקים. החשבונאות נוטה לראות את העסקאות לרכישה באשראי כשתי עסקאות נפרדות – עסקה הראשונה (והעיקרית) היא עסקת רכישת המוצרים, במקרה הזה – רכבים; כאשר העסקה הושלמה (ויש לכך תנאים מסוימים לרבות אספקת הסחורה ללקוח  ואישור הלקוח על טיב הסחורה) אזי הלקוח רושם את העסקה באופן מיידי בדוחות לפי העלות באותו המועד. אם נניח, רק לשם הדגמה שרכב מזדה מסוים עלה לדלק רכב 60 אלף שקל כאשר העסקה נסגרה, אז החברה תרשום ביום העסקה התחייבות כלפי הספק בסך 60 אלף שקל, לצד מלאי (רכב) בסך 60 אלף שקל. אם הרכב הזה נמכר, עלותו (עלות המכר) בדוח רווח והפסד תהיה 60 אלף שקל.

בהמשך לעסקה הראשונה, מתהווה עסקה שנייה –עסקה מימונית. מיום העסקה ועד יום התשלום  (וזו יכולה להיות תקופה משמעותית) ישנם הפרשי שער – החברה חייבת את הסכום לפי ערכים של מטבע הספק וערך המטבע הזה יכול לעלות או לרדת. אם, הין היפני (לצורך המחשה) איבד 20% מיום העסקה ועד יום התשלום, אזי בפועל, דלק רכב חייבת לשלם בספק סכום בשקלים נמוך יותר באותו השיעור – 48 אלף שקל (אותו סכום נקוב במטבע יפני שווה 20% פחות בשקלים). ההפרש הזה בין החוב המקורי לבין החוב ביום התשלום הוא רווח מימוני (הכנסות מימון) בסך של 12 מיליון שקל.

חשבונאית מדובר בשתי עסקאות, אבל נראה שעסקית ובצדק החברה רואה בהכנסות המימון האלו סוג של רווח תפעולי אמיתי, במיוחד אם שער המטבע לא עולה חזרה; שכן, תחת ההנחה שהוא יישאר באותה רמה, אזי העסקאות הבאות יבטאו עלות רכישה נמוכה יותר ורווח גולמי גבוה יותר. כלומר, אותה עסקה בדיוק כמו שמתוארת לעיל, אם היא תעשה כמה חודשים לאחר מכן (אחרי הירידה של המטבע היפני) תתבטא בחוב לספק של 48 אלף שקל (ירידה של 20% מעסקה מקורית של 60 אלף) , מול מלאי של 48 אלף שקל ואז אם הרכב יימכר עלותו בדוח רווח והפסד תהיה 48 אלף שקל (בעוד שבעסקה הראשונה – עלות המכר 60 ויש הכנסות מימון של 12). ומכאן, שלמרות שמדובר בהכנסות מימון שלרוב אינן נחשבות לתפעוליות, המקרה הזה שונה – חלק מהמימון מייצג עלות מכר נמוכה יותר בהמשך, ולכן צריך להתייחס אליו בחישוב הרווח התפעולי האמיתי של הפירמה.

הירידה בין היפני התרחשה בעיקר ברבעון האחרון של 2012 כשברבעונים הקודמים דווקא נרשמה עלייה במטבע היפני (בסיכום שנתי ירד המטבע היפני ב-11%), ויש לכך מספר משמעויות לדוחות הנוכחיים ובעיקר להמשך. ראשית, הירידה ברבעון האחרון בשער המטבע אינה משתקפת בעסקאות עצמם של רכישת הרכבים שכן העסקאות נעשו באופן שוטף על פני כל השנה. משמע – עלות המכר בשנה כולה  גבוה מהעלות מכר המייצגת (בהינתן רמת הין החדשה). שנית, הירידה בשער המטבע היפני אמנם מתבטאת  בקיטון  בחוב לספקים ובהתאמה בהכנסות המימון, אבל השינוי בין, עדיין לא בא לידי ביטוי באופן מלא בתוצאות של החברה. במהלך השנה שילמה החברה את רוב התשלומים לספק ביפן לפי ערך ין גבוה (לפני הירידה החדה ברבעון האחרון), ומכאן שאם היא היתה משלמת לפי השער המייצג בסוף השנה, חוב הספקים היה יורד עוד יותר (בצורה דרמטית) והכנסות המימון היו עולות משמעותית. ומכאן, שלא חשוב איך מסתכלים על המימון  (כחלק מהתפעול או לא), בהינתן שער חליפין של סוף שנה, החברה היתה מרוויחה הרבה יותר, ובאם כל הפרמטרים האחרים יישארו קבועים, צפוי כי המרווחים והרווחים של החברה יעלו בהמשך.

והירידה בין לא נפסקה בסוף 2012. מתחילת השנה נרשמה ירידה נוספת של 10%. הירידה הזו תתבטא באופן שוטף בעלות מכר נמוכה יותר (לצד חוב ספקים נמוך יותר ובהתאמה תשלום לספקים נמוך יותר) אבל גם ברווח מימוני שנובע מהחוב לספק בסוף השנה. בדוח הדירקטוריון של דלק רכב לסוף 2012 מתארת הנהלת החברה את החשיפה והרגישות לשינויי בשערי חליפין. מהנתונים עולה כי לחברה התחייבות של מעל 1 מיליארד שקל במטבע היפני, כאשר על פי ניתוח רגישות שמוצג ירידה של 10% בשער המטבע תביא לרווח של 105 מיליון שקל, וההיפך – עלייה של 10% בשער המטבע תביא להפסד של סכום דומה. בפועל, כאמור, נרשמה ירידה כזו – זה עדיין לא אומר שזה הרווח המימוני של דלק רכב ברבעון הראשון – יכול להיות שחלק מהחוב שולם; יכול להיות שהמטבע ישתנה בהמשך, אבל הירידה בשער החליפין ללא ספק עוזרת לחברה. עם זאת, כמובן שהמטבע לבדו משמעותי ככל שיהיה, אינו לבד –  יש מכלול רב של אירועים שמשפיעים על התוצאות של פירמה. בהינתן רק סוגיית המטבע, דלק רכב בדרך לתוצאות טובות.